ההיבט הפסיכולוגי של משחק הטניס 

במגרש טניס בזמן משחק כמו בחיים עצמם, הדברים משתנים מאוד מהר, זה משחק דינמי מאוד בו המומנטום עובר מצד לצד, 

נקודות מכריעות, אבל בעיקר זה משחק פסיכולוגי.

המנצח ברוב המקרים, יהיה זה שיודע להסתגל למצב הנוכחי במשחק יותר טוב ויותר מהר.

תזכרו, את אף אחד לא מעניין שהיה לכם ברייק פוינט כדי להוביל 5:4 בסט המכריע,או אם הובלתם 40:0,ולבסוף הפסדתם

את הגיים,וגם אתכם זה כבר לא אמור לעניין..

כל זה היה בעבר, מה שמשנה זה מה שקורה עכשיו, ואיך ממשיכים את המשחק הלאה..

אם אתם תחשבו על ההזדמנויות שהיו לכם ופספסתם אותם, יהיה כמעט בלתי אפשרי להמשיך ולשחק..

ברור שזה קשה להתנתק לגמרי מהאכזבות הקטנות שקורות די הרבה בזמן משחק,אבל, היריב שלכם עובר את אותו הדבר

 באותו משחק בדיוק, אז ככה שאם אתם תהיו הראשונים לשכוח את מה שהיה ולהתמקד בהווה ובתוצאה שעכשיו על הלוח,

זה יתן לכם יתרון אדיר על היריב.

ועוד משהו קטן, כל מי שמשתתף בתחרויות, לפעמים נדמה לכם שמשחק מסויים או תחרות לא ממש חשובים מהרבה סיבות כמו:

?זו תחרות קטנה שאין בה נקודות דירוג?

?אין צופים,אף אחד לא יראה שניצחתי?

?היריב קל מדי,לכן אני לא אשקיע את כל כולי?.

תזכרו,לא בשביל הצופים, המאמן,ההורים והחברים, אתם מתאמנים קשה ומשחקים, אתם משחקים כדי לנצח ולהשתתף

 בשביל עצמכם, להוכיח לעצמכם שאתם יכולים, כדי להיות גאים במה שאתם עושים, וזה ממש לא משנה אם אף אחד לא יודע

 שניצחתם או השתתפתם או הפסדתם בתחרות, או שלא שידרו את המשחק שלכם בטלוויזיה או כתבו עליו בעיתון, העיקר שאתם

 בפנים יודעים את זה, כי כל הקריירה רצופה בניצחונות וכישלונות קטנים אשר מבגרים ובונים את האופי שלכם. כל אחד מכם הוא

 אלוף אם הוא מצליח להתעלות במשחק קשה ולהפסיד או לזכות בתחרות, וזה ממש לא חשוב איפה התחרות ומה רמתה..

העיקר שהשקעתם את המקסימום שלכם והאמנתם בעצמכם.. בהצלחה..

ועוד נקודה, אני מרבה לראות שחקנים אשר נמצאים במצב של דאון בתחרות, מהרבה סיבות, הפסדתם נקודה חשובה או

שהיריב לדעתכם שיקר לכם או שעשיתם דאבל פתאום..

ואז מתחיל כדור שלג, אתם מורידים את הראש, מפסיקים לקרוא תוצאה בקול רם, לא זזים עם הרגליים, לא מעודדים את עצמכם

 בקול שהיריב ישמע וגוררים את עצמכם מצד אחד של המגרש לשני בתקווה שכל זה כבר יגמר..בקיצור, אין לכם נוכחות על המגרש..

 כאילו יש רק שחקן אחד על המגרש, שרץ מתאמץ, צועק ומראה דינמיות.

כל הדברים האלה מעלים ליריב את הביטחון ומורידים לכם. הוא כבר יודע שניצח וזה רק עניין של זמן עד שיגיע הסוף וזה בעצם

מה שאתם משדרים לו וחבל.

המשחק לא נגמר עד שלא לחצתם ידיים, חשוב שתישארו במשחק מבחינה מנטלית כי הרבה דברים יכולים להשתנות במהלכו.

אתם חייבים לעשות דברים שיתנו ליריב הרגשה שאתם שם, שאתם נלחמים בלי קשר לתוצאה ושאתם חזקים. תרימו את הראש

ידידיי כי אף אחד לא יכול לעשות את זה במקומכם, המשחק הוא אחד על אחד.

מבטיח לכם שאם לפני הסרב היריב ירים את הראש ויראה שאתם זזים עם הרגליים ומוכנים לסרב וקראתם את התוצאה לפני

הנקודה בקול רם, הוא בפנים יחשוש קצת וזה ישפיע על הסרב שלו. אתם שם לא מפחדים ולא מוותרים, תמיד עם הראש למעלה

ולא משנה מה התוצאה.

לצפייה באחד הקאמבקים הגדולים של השנים האחרונות: טסונגה חוזר מפיגור 2 מערכות מול פדרר, רבע גמר ווימבלדון 2011

לחצו כאן!

בהצלחה

יוני אנוך, מאמן מוסמך באקדמיה לטניס.